מקור תלמוד ירושלמי סוטה ז׳:ב׳
2 משנה: וְאֵילּוּ נֶאֱמָרִין בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. מִקְרָא הַבִּיכּוּרִים וַחֲלִיצָה בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים וּבִרְכַת כֹּהֵן גָּדוֹל וּפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ וּפָרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה וּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְדַבֵּר אֶל הָעָם. מִקְרָא הַבִּיכּוּרִים כֵּיצַד. וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יי אֱלֹהֶיךָ וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קוֹל רָם. מָה עֲנִיָיה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בְּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. חֲלִיצָה כֵיצַד. וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ מָה עֲנִיָיה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה עַד שֶׁתֹּאמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה.
3 הלכה: תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בְּלָשׁוֹן הַזֶּה עֲנִיָיה וָאֲמִירָה כָּכָה וְכֹה הַרֵי הוּא בְלָשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. בִּנְיַין אַב שֶׁבְּכוּלָּן מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל. הָתִיב רִבִּי חַגַּי. וְהָכְתִיב וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל. אִין תֵּימַר עַל יְדֵי עֲנִיָיה. וְהָכְתִיב וַיֹּאמְרוּ. אִין תֵּימַר עַל יְדֵי אֲמִירָה. וְהָכְתִיב מֵיי יָצָא הַדָּבָר. אִין תֵּימַר. בְּלָשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. וְהָכְתִיב וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא. וְאִין תֵּימַר. קוֹדֶם לְמַתַּן תּוֹרָה. הֲרֵי פָרָשַׁת וִוידּוּי מַעֲשֵׂר הֲרֵי הוּא לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה וְהוּא נֶאֱמַר בְּכָל לָשׁוֹן.
4 רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁלֹּא יְהֵא לָשׁוֹן סוּרְסִי קַל בְּעֵינֶיךָ. שֶׁבַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים הוּא אָמוּר. בַּתּוֹרָה כְתִיב וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא. בִּנְּבִיאִים כְּתִיב כִּדְנָה תֵּימְרוּן לְהוֹן. בַּכְּתוּבִים כְּתִיב וַיְּדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית. אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן דְּבֵית גּוּבְרִין. אַרְבָּעָה לְשׁוֹנוֹת נָאִין לְהִשְתַּמֵּשׁ בָּהֶן הָעוֹלָם. וְאֵילּוּ הֵן. לָעַז לְזֶמֶר. רוֹמִי לִקְרָב. סוּרְסִי לְאֵילִיָיא. עִבְרִי לְדִיבּוּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אַף אֲשׁוּרִי לִכְתָב. אֲשׁוּרִי יֵשׁ בּוֹ כְּתָב וְאֵין בוֹ לָשׁוֹן. עִבְרִי יֵשׁ בּוֹ לָשׁוֹן וְאֵין בוֹ כְּתָב. בַּחֲרוּ לָהֶם כְּתָב אֲשׁוּרִי וְלָשׁוֹן עִבְרִי. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אֲשׁוּרִי. שֶׁהוּא מְאוּשָׁר בִּכְתָבוֹ. אָמַר רִבִּי לֵוִי עַל שֵׁם שֶׁעָלָה בְיָדָם מֵאֲשׁוּר.
5 כְּתִיב וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קוֹל רָם. בְּקוֹלוֹ שֶׁלָּרָם. מְלַמֵּד שֶׁשִׁיתֵּף הַקַּדושׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹלוֹ עִמָּהֶן. דָּבָר אַחֵר. קוֹל רָם. הַמְעוּלֶּה שֶׁבַּקּוֹלוֹת. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. לֹא קָטוֹן וְלֹא גָדוֹל אֶלָּא בֵינוֹנִי.
פירוש שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי סוטה ז׳:ב׳
2 הרי פ' ווידוי מעשר וכו'. וקשה דלמה שאני ווידוי מעשר דלא כתיב שם וענה אלא ואמרת וליכא למילף לא מלוי' ולא מחליצה וכן אמרו בבבלי דנין אמירה גרידתא מאמירה גרידתא דהיינו סוטה ואין דנין אמירה גרידתא מענייה ואמירה וי"ל דסובר או ענייה או אמירה לחוד ילפי' בגז"ש ועיין בבבלי דף ל"ג בתוס' בד"ה וענית ובמהרש"א שם:
3 שלא יהא לשון סורסי קל בעיניך. כתב הי"מ ואיכא למידק למאי נ"מ הא דלא יהא לשון סורסי קל וכו' ודחק בתירוצו ע"ש ולפמ"ש בקונט' לק"מ דאדלעיל קאי וכן משמע מלשון הש"ס דקאמר שלא יהא וכו' דמשמע דתירוצא הוא: